קצת על גיאורגיה:

גאורגיה היא מדינת לאום ליברל- דמוקרטית, בעלת מסורת ותרבות עתיקות הקשורות באופן הדוק למדינות הקווקז עליהן היא נמנית. ההיסטוריה הגאורגית משתרעת על פני כ-3,000 שנים, ועל פי האמונה היא הייתה יעדו של יאסון במסעו להשבת גיזת הזהב. גאורגיה נחשבת כמדינה המשתרעת ביבשת אירואסיה, אולם במקורות שונים שיוך המדינה לעיתים הוא ליבשת אסיה בלבד או אירופה בלבד. גאורגיה, או בשמה ברוסית "גרוזיה", הייתה חלק מברית המועצות וב-9 באפריל 1991, מועד ההכרזה הרשמי על פירוק הברית, היא זכתה בעצמאות מלאה.

בשנת 327 הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של המדינה בממלכה הגאורגית העתיקה של ממלכת איבריה, וכך הפכה גאורגיה לממלכה השלישית שקיבלה את הנצרות כדת מדינה (אחרי ארמניה הארטאשסית וקיסרות אקסום האתיופית).

גאורגיה השתמשה באלפבית היווני ובאלפבית הארמי לפני שאימצה את האלפבית הגאורגי, שאינו משויך ישירות לשום אלפבית אחר בעולם. ספרות גאורגית כתובה מתועדת מהמאה החמישית. תרגומי התנ"ך הראשונים הופיעו בגאורגיה, ככל הנראה לאחר הפצת הנצרות - במאה החמישית[7].

גאורגיה, ששטחה ברובו הררי, משופעת במשאבים טבעיים. תערובת של אזור אלפיני בהרי הקווקז, וחוף ים בעל אקלים סובטרופי של הים השחור, המושך אליו תיירים רבים, כך שבגאורגיה יש גם אתרי ספורט חורף וגם אתרי נופש ימי.

 

טביליסי

טביליסי היא בירת גאורגיה והגדולה במדינה. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה.

טביליסי נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של כוחות ואימפריות מתחרות שונות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות באדריכלות שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סימטאות צרות, ועד לרובע נאריקלה הימי-ביניימי.

אנחנו מציעים להכיר, להתרשם ולהנות יחד איתנו בטביליסי ‏הקסומה

 

מצחטה

מצחטה היא עיר בגאורגיה, וממוקמת במפגש הנהרות קורה ואראגווי, כ-27 ק"מ צפונית לבירה טביליסי.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, הייתה מצחטה מיושבת כבר לפני 3,000 שנה. במשך כמעט אלף שנים, החל במאה ה-3 לפנה"ס ועד למאה ה-6 לספירה, שמשה העיר כבירתה של הממלכה הגאורגית איבריה.

 

חבל קאחטי

קאחטי הוא חבל ארץ היסטורי במזרח גאורגיה והמחוז המזרחי ביותר של גאורגיה. החבל, הטובל בכרמים ויקבים רבים, כונה על ידי הסופר אלכסנדר דיומא "הגן הגדול".

בקאחטי נמצא עיר אהבה סיגנאגי בגובה של 1600 מטר ו‏משקיפה על עמק הגדול בגאורגיה עלאזני והריי הקווקאז הגבוה

 

 

הדרך הצבאית והריי קווקאז הגבוה

הדרך הצבאית הוא השם ההיסטורי לדרך הראשית החוצה את הרי הקווקז מגאורגיה לרוסיה.

אורכה של הדרך הוא 208 ק"מ והיא מקשרת בין טביליסי, בירת גאורגיה, לולדיקווקז, בירת צפון אוסטיה ברוסיה.

הדרך נמתחת מטביליסי צפונה לאורך נהר הקורה ונהר תתרי ארגווי, חוצה את מעבר ג'ווארי  הריי קווקאז הגבוה ) בגובה 2,379 מטרים .

 

בורג׳ומי

בורג׳ומי היא עיירת נופש ומרפא בדרום-מרכז גאורגיה במחוז סאמצחה-ג'אוואחתי, והמרכז המנהלתי של נפת בורג'ומי.

העיירה משתרעת בחלק הצפון-מערבי של ערוץ בורג'ומי על שפתו המזרחי של הפארק הלאומי בורג'ומי-חרגאולי, ברכס הרי הקווקז הקטן. מעיינות המים המינרליים, הנקראים אף הם מי בורג'ומי, מפורסמים בכל רחבי הגוש הסובייטי לשעבר.

בורג'ומי הייתה היישוב השלישי באימפריה הרוסית, אחרי פיאטיגורסק ואיסינטוקי עם 20 מעיינות המים המינרליים  שהוכר כאתר ספא באימפריה הרוסית.

 

כותאיסי

כותאיסי היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי  סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה.

בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה, ועד גל העלייה הראשון בשנות ה-70 של המאה ה-20 מנתה למעלה מ-20,000 נפש. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90, עזבו את המקום מרבית היהודים, והקהילה מונה בתחילת המאה ה-21 עשרות משפחות בלבד. בעיר ניצב עדיין בית הכנסת המפואר של הקהילה, שנחנך ב-1887, אחד משלושת בתי הכנסת שהיו בעיר. השלטונות המקומיים מטפחים את הרכוש הציבורי היהודי כיום, גם בהיעדר קהילה מאורגנת.

 

בטומי

היא עיר נמל לחוף הים השחור בגאורגיה. העיר משמשת כבירתה של הרפובליקה האוטונומית אג'ריה.

העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים מגבול גאורגיה-טורקיה.

לבטומי  יש טיילת מרשימה לאורך של 18 ק’ם, בארים , פאבים , רכבלים וספורט ימי .

 

 

סוואנטי

הוא חבל היסטורי במערב גאורגיה, במורדות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. גבולותיו: הרי הקווקז הגדול מצפון, רצ'ה ממזרח, לצ'חומי מדרום-מזרח, סמגרלו מדרום ואבחזיה ממערב. בחלוקה המודרנית למחוזות מחולקת סוואנתי לשתיים, חלקה הצפוני, נקרא גם סוואנתי עילית נכלל בסמגרלו וסוואנתי עילית וחלקה הדרומי (נפת לנטחי) נכלל בתחומי רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית.